פיגוע הטרור בכפר דומא, רציחתו של התינוק עלי דוואבשה ז"ל ושל אביו, סעד דוואבשה ז"ל והפגיעה האנושה באמו ואחיו, שיש לקוות כי יחלימו, הם לא רק אירוע טראגי וקשה, אלא סימן-דרך שאסור לחברה הישראלית להתעלם ממנו.
זהו סימן לכך שרצח מוחמד אבו-ח'דיר לא היה דוגמא נדירה נוספת לטרור מצד יהודים, אלא סממן של תופעה שחובה עלינו להפנים כי היא חלק במאבק של העם היהודי על ארצו. העשבים השוטים של הטרור הפכו לחלק ממרקם החיים היהודי כאן, וחובה עלינו לנכשם ולהעלימם בכל דרך.
מאחר ובשלב הזה נראה כי אפשרויות ההרתעה של טרוריסטים יהודיים הן מועטות, צריך לבחון את ארגז הכלים העומד לרשותנו בנחישות. נדמה כי אין מנוס מלהכיר בכך שצריך להוסיף לאפשרויות האלה את הריסת-הבתים מהם יצאו הטרוריסטים.
לא בגלל התמיכה הרחבה במבצעים בקרב הציבור ממנו יצאו. אלא כדי לקוות שגם הקיצוניים ביותר, השונאים ביותר, ישקלו פעמיים האם הסיכון שבהרס ביתם שווה את המהלך שהם מבקשים לעשות. וכדי לנסות ולהפעיל לחץ נוסף על המשפחות שלהם, כך שכל ביטוי שנאה קיצוני אותו הם אולי השמיעו בימים שלפני הפשע, יזכה בנזיפה הולמת. תדע כל משפחה בישראל שמעשה טרור אשר ייצא ממנה יביא לא רק לחורבן ביתה של משפחה חפה מפשע כמו משפחת דוואבשה, אלא גם לחורבן ביתה שלה.
הסמכות החוקית כבר קיימת. סעיף 119 של תקנות ההגנה לשעת חירום קובע:
[עדכון 12/08/2015: למרבה הצער, אבי המשפחה, סעד דוואבשה, נפטר מפצעיו]
זהו סימן לכך שרצח מוחמד אבו-ח'דיר לא היה דוגמא נדירה נוספת לטרור מצד יהודים, אלא סממן של תופעה שחובה עלינו להפנים כי היא חלק במאבק של העם היהודי על ארצו. העשבים השוטים של הטרור הפכו לחלק ממרקם החיים היהודי כאן, וחובה עלינו לנכשם ולהעלימם בכל דרך.
מאחר ובשלב הזה נראה כי אפשרויות ההרתעה של טרוריסטים יהודיים הן מועטות, צריך לבחון את ארגז הכלים העומד לרשותנו בנחישות. נדמה כי אין מנוס מלהכיר בכך שצריך להוסיף לאפשרויות האלה את הריסת-הבתים מהם יצאו הטרוריסטים.
לא בגלל התמיכה הרחבה במבצעים בקרב הציבור ממנו יצאו. אלא כדי לקוות שגם הקיצוניים ביותר, השונאים ביותר, ישקלו פעמיים האם הסיכון שבהרס ביתם שווה את המהלך שהם מבקשים לעשות. וכדי לנסות ולהפעיל לחץ נוסף על המשפחות שלהם, כך שכל ביטוי שנאה קיצוני אותו הם אולי השמיעו בימים שלפני הפשע, יזכה בנזיפה הולמת. תדע כל משפחה בישראל שמעשה טרור אשר ייצא ממנה יביא לא רק לחורבן ביתה של משפחה חפה מפשע כמו משפחת דוואבשה, אלא גם לחורבן ביתה שלה.
" (1) מפקד צבאי רשאי להורות בצו שיוחרמו לזכות ממשלת ישראל כל בית, מבנה או קרקע, שיש לו טעם לחשוד בהם שמהם נורה כל כלי יריה שלא כחוק, או שמהם נזרקו, פוצצו, התפוצצו או נורו באופן אחר פצצה, רימון-יד או כל חפץ נפיץ או מבעיר שלא כחוק, או כל בית, מבנה או קרקע השכונים בכל שטח, עיר, כפר, שכונה או רחוב, שבהם נוכח לדעת כי תושביהם, או מקצת מתושביהם, עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים, או היו שותפים שלאחר מעשה לעוברים עבירה על התקנות האלה, עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת אימה או עבירה שעליה נדונים בבית-משפט צבאי; ומשהוחרמו כל בית או מבנה או קרקע כנ"ל, רשאי המפקד הצבאי להחריב את הבית או את המבנה או כל דבר הנמצא בבית, במבנה, בקרקע או עליהם. מקום שכל בית, מבנה או קרקע הוחרמו לפי צו מאת מפקד צבאי כאמור לעיל, רשאי שר הבטחון בכל זמן, בצו, למחול על ההחרמה כולה או מקצתה ואז תקומנה שנית, כדי מידת אותה מחילה, הבעלות על הבית, המבנה או הקרקע וכל טובות הנאה או זכויות-שימוש, בבית, במבנה או בקרקע או עליהם, לקנין בני-אדם שהיו זכאים בהם אילולא ניתן צו ההחרמה וכל שעבודים על הבית, המבנה או הקרקע, יחזרו לתקפם לטובת בני-האדם שהיו זכאים בהם אילולא ניתן צו ההחרמה.(2) חברים לחילות הממשלה או לחיל המשטרה, הפועלים בהרשאתו של המפקד הצבאי, רשאים לתפוס ולהחזיק, ללא פיצויים, כל רכוש בכל שטח, עיר, כפר, שכונה או רחוב כאלה הנזכרים בתקנת-משנה (1), לאחר שיפנו משם, ללא פיצויים, את המחזיקים הקודמים, אם ישנם כאלה."
הסעיף בתוקפו מאז נחקק בזמן השלטון הבריטי ונשאר בתוקפו - כמו רוב תקנות ההגנה לשעת חירום - גם במדינת ישראל. סביר להניח שהפעלתו תיתקל בהתנגדות עזה ובעתירה לבג"ץ. יש הסבורים כי בג"ץ יפסול החלטה כזו, אבל צריך לזכור כי בעבר הרסה מדינת ישראל בתי טרוריסטים שהחזיקו בתעודת-זהות ישראלית בתחומי הקו הירוק. האומנם ההבדל - יהודי או ערבי - הוא שינחה את פסיקת בג"ץ? בוודאי שלא. בפסק הדין הגדול האחרון שעסק בסוגיה, כתב כבוד השופט נועם סולברג בעניין כי -
'הטעם לכך שלא נעשה שימוש בתקנה 119 כלפי יהודים נעוץ בכך שאין צורך באותה הרתעה סביבתית במגזר היהודי. אין לכחד: יש ויש מעשים של תקיפה מצד יהודים כלפי ערבים. לבטח יש צורך במיצוי הדין הפלילי ובענישה הולמת. להוותנו אף לכדי הרצח הנורא של מוחמד אבו-ח'דיר הגענו. אך השוני עולה על כל דמיון. הפער הוא עצום – באיכות הפיגועים, בכמות, ובעיקר לצורך ענייננו, ביחס הסביבה: גינוי תקיף והחלטי מקיר לקיר במגזר היהודי, מה שאין כן בצד שכנגד, ואכמ"ל. ' (פסקה 15 לדברי השופט סולברג; בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט ואח' נ' שר הביטחון ואח')אך עם כל הכבוד לנימוק זה של כבוד השופט, יש מקום להאריך. זאת מהסיבה הפשוטה שבלעדי אמצעי זה, אין בעצם בידי המערכת אמצעי אחר להרתיע מחבלים הפועלים על רקע אידיאולוגי קיצוני ואמונה עמוקה בצדקת דבריהם. כאן באים הצידוקים להריסת-הבתים ותופשים משקל של ממש. אחרי הכל -
- "הריסת בתי מחבלים תוסיף לתחשיב העלות-תועלת שאותו עורך מחבל פוטנציאלי את הידיעה על כך שקרוביו ישלמו מחיר על מעשיו" (פסקה 13 לדברי השופט סולברג בבג"ץ שלעיל)
- "ההרתעה נועדה להשפיע לא רק במישרין על הלך-מחשבתו של המחבל, אלא גם להניעו ממעשיו באמצעות התערבות מצד בני משפחתו. יכולת ההשפעה הנתונה למשפחה מוכרת היטב בספרות" (פסקה 14 לדברי השופט סולברג בבג"ץ שלעיל).
מערכת הביטחון הישראלית הפסיקה בעבר את פעילות הריסת בתי המחבלים לצורך הרתעה כשיטה באזור יהודה ושומרון מתוך כוונה לשמרה למצבי קיצון. המצב מולו ניצבת החברה הישראלית בעת הזו הוא מצב קיצון. חובה עלינו להעביר את המסר - בצורה המהדהדת ביותר - כי מעשה האלימות הזה הוא מוקצה מחמת-מיאוס, וכי מבצעיו צריכים להיענש בצורה החמורה ביותר. עונש מאסר, לכשעצמו, לא הרתיע אותם. העובדות העצובות מדברות בעד עצמם. לכן, בעת הזו, אין מנוס מנקיטת אמצעים חמורים יותר, שיהדהדו בארץ ובעולם כולו ויעבירו מסר חד וברור: מדינת היהודים איננה מוותרת ואיננה סולחת לטרוריסטים היוצאים מתוכה. ידעו כל החושבים מחשבות אוון, כי המדינה תנקוט באמצעים הקיצוניים ביותר אם ינסו להפוך את מחשבות העוועים שלהם למעשים.
ובל נשגה - אם הצעדים האלה ודומים להם לא יינקטו בעת הזו - הדברים רק יילכו ויורעו, ותגיע העת בה יקרה האחד מהשניים - או שהקונצנזוס במדינת ישראל יקבל את הטענה האומרת שאין מנוס מהרס בתיהם של מחבלים יהודיים, או שהקונצנזוס במדינת ישראל יצדיק מעשים איומים שכאלה.
זה הזמן לדמוקרטיה מתגוננת לעשות ולא רק לדבר. האם הפחד יגבר בכל מקרה נתון על השנאה? זאת לא נדע. אבל חובה עלינו להילחם בשנאה הזו בכל אמצעי העומד ברשותנו, לפני שהיא תכלה את כולנו.
לקריאה נוספת
- בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט ואח' נ' שר הביטחון ואח'
- על הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני
- מלחמה בטרור