יום שבת, 18 במאי 2013

מישהו עושה כאן סיבוב על מישהו

שר האוצר, יאיר לפיד, מסביר שקיצוץ התקציב למוסדות התורניים לא בוטל אלא רק נדחה בחצי שנה וכל זאת בגלל קשיים משפטיים שמחייבים חקיקה מתאימה.

בהתחשב בלהיטותו של השר להמשיך ולהשתמש במנגנונים חוקיים קיימים, חרף בעייתיותם (תקציב דו שנתי וחוק הסדרים עב-כרס הממשמש ובא, אם להסתמך על הצעת התוכנית הכלכלית לשנים 2013-2014, ועל הדיווחים בתקשורת), ובהתחשב בכך שנוסחו הסופי של חוק ההסדרים רחוק מלהיות מגובש (ראו מינויה של ועדת שרים לעניין) , קשה להבין מדוע דווקא לעניין הזה, לא נשקל כלל שימוש בחוק ההסדרים.

נזכיר רק כמה דוגמאות משני חוקי ההסדרים האחרונים (החוק הקודם להם, האחרון בתקופת ממשלת אולמרט, הוא דווקא דוגמא לתהליך החיובי שאפיין את ממשל אולמרט של שימוש מוגבל יחסית בחוק הזה):
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (PDF)
הסדיר בין היתר סוגיות כגון מיחזור פסולת בניין, אכיפה להגנת הסביבה, פעילות משרד עורכי-דין זרים בישראל, הנפקת מרשם שלא בידי רופא/ה, טיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים, הסדרת ואכיפת גביית האגרה במנהרות הכרמל, הוראות בדבר התניית גובה קצבאות ילדים בקבלת חיסונים, הרחבת הגדרת תשתיות לאומיות בחוק התכנון והבניה כך שיכללו גם מתקני גז ואתרי כרייה וחציבה, איגודי ערים למים ולביוב, היטל בשל צריכת מים עודפת, שיפורים בזכויות עובדים (כן, חוק ההסדרים הזה הוא דוגמא לכך שחוקי אומניבוס יכולים להיות נשק בידי כל הצדדים במשק. ראו עמודים 242-245 ).

חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (PDF) הסדיר בין היתר סוגיות כגון שירותי נדידה, הגבלת תשלום בשל ביטול הסכם של טלפון סלולרי, דיווחים על תרומות בתחום הבריאות, שינויים בחוק עידוד השקעות הון, שינויים בחוק פינוי ובינוי, ועוד. 

אינני עיוור לחשיבות הרבה שיש במכשירים כגון חוק-ההסדרים עבור ממשלה במדינה דמוקרטית, בסוגיות שבהן יישום המשילות הוא קשה ומר, נוכח עוצמתן של קבוצות-אינטרסים כאלה ואחרות, הקושי בקיומה של משמעת-קואליציונית נוכח הכרח במדיניות שאיננה פופולרית, ולאור קואליציות שאינן יציבות במיוחד. למרות זאת, אני מתנגד למכשיר הזה, מטעמים אידיאולוגיים שקשורים ביחסים הצריכים להתקיים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת במדינה דמוקרטית, ובגלל הסכנות האיומות על עתידה של דמוקרטיה שפקידיה ונבחרי-הציבור שבה מתרגלים לפתרונות שנשענים על כוח קבוצת-הרוב, ולא על הדיאלוג המורכב והעדין עם קבוצות המיעוט. 

אבל זה אני. שר האוצר חושב אחרת. את זה קל להסיק מהתנהלותו בתקופתו הראשונה במשרד ומבחירתו לדבוק בתקציב דו-שנתי ובחוק ההסדרים. 

מדוע שר האוצר שמשרדו מקדש את השימוש בחוק-ההסדרים נמנע משימוש בחוק הזה דווקא בנושא הקרוב ללבו שנמצא בליבת המצע של מפלגתו ?  רק לשר פתרונים. 







4 תגובות:

  1. תודה על פוסט מענייין ......

    תקן אותי אם אני טועה :

    עסקינן הרי ברשת החינוך " אל המעין " . ואם כך , עסקינן הרי בתלמידים של ממש , לא אברכים בוגרים . אי אפשר ( אליבא דה שר החינוך , ולדעתי היועץ המשפטי של המשרד ) היה " להוריד " הרשת בלי חלופה מתאימה ( שהרי יסתובבו תלמידים / נערים וכו... בלי מסגרת חינוך , איך יעבור בג"ץ ?) ובלי זמן להתארגנות של ממש למצב דינן .

    חוקי הסדרים נועדו ל - "קטנות " משמע , לא הסדרים עקרוניים המשנים סדרי עולם , אלא הטלת מס , העצמתו , הארכה של הוראות שעה וכו..... לא יצירת או ביטול קונפיגורציות של ממש .

    אין דומה הדבר , להשארת אלפי תלמידים בלי מסגרת חינוכית . וזה מסביר את הדחייה של לפיד ממילא .

    תודה

    השבמחק
  2. אנונימי, יכול להיות שהפוסט לא הבהיר היטב את השימוש הנהוג במדינת ישראל בחוקי ההסדרים, למרות הדוגמאות שהבאתי. ראה למשל דברי כבוד נשיאת ביהמ"ש העליון ביניש (כתוארה אז)בבג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' : "עם השנים גבר השימוש בחוקי ההסדרים לא רק לשם תיקוני חקיקה הנדרשים לשם התאמת החקיקה הקיימת לחוק התקציב, אלא כ'פלטפורמה' לחקיקה ולתיקוני חקיקה, לא פעם מהותיים ומרחיקי לכת, וכאמצעי לעריכת שינויים מבניים במשק ובחברה, לרבות בנושאים שנויים במחלוקת שהממשלה הייתה מתקשה להעבירם בהליך חקיקה רגיל" (פסקה 7).

    אני מאלה הסבורים שחוק אומניבוס כפוי על ידי הקואליציה הוא כלי שיש להשתמש בו רק בזמני חירום. אבל לומר שאין אפשרות של חקיקת הנושא בחוק ההסדרים, אם כהסדר מפורט ואם על ידי יצירת הסדר מסמיך במקביל להתחלת עבודה על תקנות (שלא יותנו באישור הכנסת) משמעו לזרות חול בעיני הציבור. דברים שכאלה כבר נעשו, ואגב - גם לפני חוק ההסדרים כבר ראינו חוקים שנחקקו ב-3 קריאות ביום אחד במפגן של עוצמה קואליציונית ותוך ריקון משמעות רעיון הדיון הפרלמנטרי מתוכנו.

    משרד האוצר משתמש בחוק ההסדרים דרך קבע מאז 1985. שר האוצר לפיד הולך להשתמש בכלי הזה לשלל סוגיות המפורטות בתוכנית הכלכלית . האומנם חוק ההסדרים הוא כלי ראוי לסוגיות רחבות-היקף ועקרוניות אחרות, ודווקא לסוגיה של התניית תקצוב (שהיא לכאורה סוגיה תקציבית לכל דבר ועניין) חוק ההסדרים אינו מתאים ?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על התגובה עו"ד גיל ......

      אוקיי , אם כך , מחד - אתה לא רואה בחוק ההסדרים כלי ראוי ליצירת הסדרים ראשוניים בסיסיים בתקצוב ( יצירה או החרבה ) , מאידך , תקפת את יאיר לפיד , בעודו מסרב הרי להחריב הסדר ראשוני בסיסי בדמותה של רשת חינוך לתלמידים / נערים ( להבדיל מאברכים או תלמידי ישיבה בוגרים ) , הכל מבלי לאתר ולעבד ולארגן חלופה ראויה והולמת . אם כך , לא הייתה מובנת הביקורת שלך על יאיר לפיד , שהרי גרסת אם כך , דבר והיפוכו .

      תודה ......

      מחק
    2. אנונימי יקר,

      העובדה שאתה מייחס לשר האוצר אוזלת-יד כאילו אין בידו כבר בזמן הזה חלופה ראויה והולמת - להשקפת עולמו שלו - מצערת ביותר. אני נותן לו יותר קרדיט.

      השאלה מי הוא זה שצריך להיחשב כאחראי לחורבן העתידי של רשת חינוך פלונית, כאשר עוסקים בשאלת התלות בין תכני-ליבה לבין תקצוב, היא שאלה מורכבת ביותר. איני מקבל את התיאור הדמגוגי שאתה דווקא בחרת לקבל. אבל זו כמובן זכותך.

      בשורה התחתונה, הבטחת בחירות איננה מקויימת בשל "קשיים משפטיים". הקשיים האלה לא מנעו רפורמות אחרות, שמבחינת מורכבותן והיקפן אינן שונות מהנושא הנדון. הם גם לא מונעים קידומן של רפורמות אחרות בעת הזו.

      הבחירה ב"קשיים המשפטיים" האלה כנימוק לדחייה דווקא של הסוגיה הזו, מעידה על כך שהשיח בנושא הזה רחוק מלהיות שיח שקוף, בהיר, של גילוי כל העובדות. הסיבות לאי-מימוש התוכנית בעת הזאת היא בהכרח אחרת.

      ואידך זיל גמור.

      מחק