יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

איזור פיתוח חופשי מפטנטים ?

כתבה מעניינת מצביעה על היתרון האפשרי בפיתוח במדינות מתפתחות, בהן נרשמו ואושרו מעט מאוד פטנטים. שווה לקרוא. גם אם יש לי ספקות בדבר ההצהרות שבכתבה, שלדעתי מחייבות בדיקה נוספת, אין ספק שעצם הפער הברור בפטנטים שהתבקשו במדינות המתפתחות כמו ברזיל, סין, רוסיה והודו, לעומת מדינות מפותחות באירופה וארה"ב, מעיד על ההבדל בין פטנטים שמייצגים התקדמות המצאתית אמיתית, כפי שהתכוונו אליה, פעם-פעם, כשדיני הפטנטים היו תמימים, לבין פטנטים שנרשמים משיקולים של תחרות עם חברות-חוקרות אחרות, כדי לאפשר מאזן אימה של פטנטים, והסכמים של שימוש הדדי ללא חיוב....

6 תגובות:

  1. יש לך טעות קשה הן בהבנת הנתונים שבכתבה והן בהסקת המסקנות מהם - ראשית ביחס למדינות BRIC הכתבה מצביעה על התעוררות גוברת של השווקים ובהתאם של כמות ההגשות שם, שגם אם טרם הדביקה את הקצב של אירופה וארה"ב בהחלט מגלה מגמה שצועדת לקראת היעד הזה. שנית איך בדיוק הגעת מכמות הגשות למסקנה בדבר איכות ("הפער הברור.. מעיד על ההבדל...")?? מעבר לכך שהשיקול העיקרי בהגשה הוא האפשרות לאכיפה יעילה, שבהיעדרה ממילא אין שום משמעות ל"מה עושים המתחרים". ומאיפה הבאת את התיאור הרומנטי המגוחך הזה של "דיני הפטנטים התמימים מפעם"? פטנט תמיד היה ונותר אמצעי למנוע מאחרים. איפה התמימות בזה? אם הממציא היה כזה צדיק הוא לא היה מבקש פטנט על אמצאתו אלא מעמיד אותה לרשות הציבור. למה לאחד שלא עושה את זה אתה מריע, אבל מישהו שנוקט 'אמצעי התגוננות' הוא כה מגונה בעיניך?

    השבמחק
  2. שרון יקרה/ה, לפני מתיחת ביקורת, כדאי לוודא הבנה של הכתוב. אני מציע (בכנות), שתקרא שוב את הכתבה, כי היא מתייחסת בעיקר למה שלא קורה שם. ההשוואה של מרשמי הפטנטים בBRIC למערב, מציגה את BRIC כמערב הפרוע של פעם. חופשי, פתוח, ומחכה לאנשים שידרשו בעלות על משהו. המגמה כל-כך רחוקה ממה שאתה מתאר, שיש לי חשש שלא קראת את הכתבה המקורית, אלא רק את הדיווח (הקצרצר) עליה, בלינק שהבאתי. וחבל.

    באשר לפער הברור - האם יש לך איזושהיא סיבה אפשרית אחרת, מדוע תאגיד ענק מצא לנכון להשחית מממונו על עורכי-דין מקומיים בBRIC, על תהליך בירוקרטי ארוך וקשה, עם רשמי-פטנטים ששיקול דעתם שונה ברורות מזה המקובל במדינות המפותחות (שוב, ראה בכתבה), אלא בכך שמדובר בפטנטים שאותם הוא תופש כאסטרטגיים באותן מדינות ? אשמח לשמוע הסבר רציונלי אחר.

    ואחרון, בנוגע לעבר התמים: דיני הפטנטים, אי-אז בעברם, שימשו בעיקרם לרישום פטנטים כמהלך משפטי נלווה לפיתוח טכנולוגי. היום הרישום של הפטנט משמש במקרים רבים צעד שאין קשר בינו לבין פיתוח טכנולוגי, ועיקרו יצירת מאזן-אימה עם מתחרים. התכלית של דיני הפטנטים - עידוד היצירתיות האנושית על ידי תיגמול הממציא, הולכת לאיבוד כאשר לא עושים בזה שימוש שבעצם מוציא את היצירתיות מהשרשרת של העבודה הכרוכה בהשגת פטנט. ראה לדוגמא את מה שקורה היום בין תאגידי ענק שחותמים הסכמים לאי-התקפה הדדית בנושאים האלה, וראה לדוגמא את הסיפור האחרון (המעניין כשלעצמו, ושעוד יהיו לו הדים רבים בעתיד הלא-רחוק-מדי), בין אורקל לבין גוגל סביב הנושא של ג'אוה/אנדרואיד.

    השבמחק
  3. נראה שצריך להאכיל אותך בכפית. נו מילא.
    "Apple has so far received 3287 U.S.-issued patents and has 1767 applications pending: a total of 5054 (for all of its products). Yet it has filed for only about 300 patents in China and has been issued 19. In India, it has filed only 38 patent applications and has received four patents. In Mexico it has filed for 109 and received 59 patents."
    מעבר למספרים לא נאמר כאן כלום על טיבם של הפטנטים שהוגשו בסין ובהודו ובודאי לא על ההיקף שבו הם נתקבלו שם בהשוואה למקבילות בארה"ב (אם כי הנתון שקופץ לעין הוא שאחוז הקיבול במקסיקו מתקרב לזה שבארה"ב ועומד על קצת יותר מ-50. קצת מקלקל את התמונה האידילית עד-כה של חופש קרנבל וכדורגל). עם זאת בהמשך נאמר:
    "JiNan Glasgow, a North Carolina–based patent attorney and CEO of NeoPatents, has been researching the global patent system and developing technologies to explore and map the patent databases. She found that only 5–10% of patents that are filed in the U.S. are actually used to provide commercial value"
    כלומר שלכל היותר יש מתאם בין שיעור ההגשה של אפל בסין מתוך כלל ההגשות שלה בארה"ב (6% שזה כלל לא מעט...) לבין מה שנטען שהוא שיעור הפטנטים הממוסחרים בפועל. וגם:
    "she noted a strong correlation: the richer the country, the greater the number of patents. This means that the wealth of the developed world’s intellectual property is freely available for use in the emerging regions, where patents are not filed. Glasgow called this the Patent-Free Zone—which covers most of the world, except for the U.S. and Western Europe. BRIC countries (Brazil, Russia, India, China) have only recently seen increases in patent filings—so all the patents filed in the U.S. over the past few decades are still within the free zone"
    מזה בצירוף הפסקה הראשונה ניתן להבין שמדובר על מצב ארעי, ו"אזורי המפלט" האלו עומדים להצטמצם משתמעותית ככל שהשוק יתבסס והגשות פטנטים בהם יהפכו יותר ויותר רנטביליות.
    לגבי הסבר רציונלי כבר נתתי לך אחד מקדמי שהחמצת מרוב נסיון להוכיח לי שאני טועה, כששוב נפלת באותו כשל שהצבעתי עליו בתגובה המקורית - אתה מניח קשר הכרחי בין "אסטרטגיה" ל"איכות" פטנטית כשבפועל ייתכן שכל אותן הגשות זרות הן מהסוג המתגונן שאתה מגנה (ובכל מקרה המניע עצמו אינו ערובה ל"איכות" או להיעדרה). הסבר נוסף שדורש הבנה והיכרות קצת יותר מעמיקות עם דיני הפטנטים כרוך באמנות הבינלאומיות המאפשרות "למחזר" את תאריך ההגשה הראשונה גם אם הבקשה הזרה הוגשה בפועל מאוחר יותר (12-30 חודשים). פערי הארביטראז' האלו מאפשרים לבעל האמצאה לבחון במרוצת הזמן שהדחייה קונה לו את מידת הפוטנציאל המסחרי שלה. לכן טבעי שהרבה דברים מסוננים החוצה עד שמגיעים לשלב ההתרחבות הלאומית, כשההגשה הראשונה, מטעמי נוחות וגם מחיר (בארה"ב עלות provisional היא 100$, וחוסכים פערי תיווך ושפה) היא כמובן במגרש הביתי.
    היסטורית לידתם של פטנטים היתה באיגודים וגילדות מקצועיות שהחזיקו במעין היתרים או רשיונות לעיסוק בלעדי בתחומי אומנות מסוימים, אבל באמת, חבל שניתן לעובדות לבלבל אותנו -
    "מהלך משפטי נלווה לפיתוח טכנולוגי" - תמהני, לאיזו תכלית נעלה ננקט אותו "מהלך משפטי נלווה", זולת אם למען המטרה (שכל-כולה תמימות ורוב חסד) למנוע פעילות מתחרה? אכן, הפעילות של גוגל ואורקל נטולת כל קשר לפיתוח טכנולוגי, וכל הצטיידותן בתיקי פטנטים עמוסים לעייפה ודאי לא נועדה להבטיח לעצמן את היכולת להמשיך ולפעול באותו תחום, ולו באמצעות רשיונות צולבים, אלא באה אך ורק לשמן את גלגליה של תעשיית הליטיגציה הטפילית שאיתן בקנוניה. פויה.

    השבמחק
  4. אני מציע שתקרא שוב את התגובה שלך ותחשוב עליה עוד קצת. אתה כותב וסותר את עצמך. וחבל.
    עובדתית, למספר הפטנטים שנרשמו יש כמה משמעויות ואתה מוזמן לשוב ולקרוא את שנאמר לעיל.

    באשר לסוגיות האחרות שדנת בהן - לסוגיית הpriority לפי האמנות יש תאריך תוקף. זה ברור וזה הרקע המשפטי הבסיסי מאחורי הכתבה. אבל כפי שבעצמך כתבת - הזמן מוגבל, ובהיקפי הפערים במספרי הפטנטים הרשומים והממתינים בין המדינות ברור שלגבי רוב הפטנטים כבר אין אפשרות לרישום מאוחר במדינות המתפתחות.

    באשר להסטוריה של הפטנטים, אני מציע שתקרא סקירה קצרה אך סבירה ב- http://en.wikipedia.org/wiki/Patent . מה שטענת בנושא אולי מקובל כהסטוריה בשעורים על דיני פטנטים בפקולטות למשפטים. אולי.

    ואחרון - באשר לתכלית של דיני הפטנטים: יש לך כאן כשל יסודי ומצער בהבנת הנקרא ואולי אף בהבנת הנושא. התכלית החברתית של דיני הפטנטים, היא לעודד המצאתיות. לכן, אם דיני הפטנטים לא מעודדים המצאתיות, הם מיותרים. כל מי שמבין משהו בתחום, יודע שעם השנים, התחום - כמו כל נושאי הקניין הרוחני - התפתח מאוד, ויש בו תופעות שלא כולן מהוות עידוד של המצאתיות.
    אם נדגים לרגע: בוודאי תסכים איתי שיש הבדל בין הרעיון של מסך מגע כפטנט, לבין האלגוריתם שמאפשר זיהוי של תנועה א' על גבי מסך מגע, לזה של זיהוי תנועה ב', וזה של תנועה ג'. הקשיים שיש לרשמי פטנטים בסוגיות האלה הם מובנים - גם אם יש להם רקע נוסף על המשפטי (וזה לא תמיד נכון, לצערי) הם
    נדרשים לרדת לעומקים ומורכבויות בשלל תחומים, כשבצד השני ניצבים אנשי מקצוע טובים לפחות כמוהם, אך שבניגוד להם, התעמקו ועסקו רק בסוגיה הנדונה. את המסקנות תסיק לבד ואידך זיל גמור.

    השבמחק
  5. אין שום דבר בקישור שנתת שסותר את מה שאמרתי - להיפך. למעשה אולי טוב היית עושה אם היית טורח לקרוא אותו ביתר עיון בעצמך, במיוחד את החלק העוסק ברציונל של הדין; כך אולי היית עומד סוף סוף על העקרון הבסיסי, שהאמצעי שבו הוא מבקש להשיג את התכלית של עידוד ההמצאתיות הוא מתן הזכות למנוע מאחרים - זכות שיש לה משמעות כלכלית כדי להוות תמריץ מספיק לא רק להשקעה בפיתוח אלא גם לשיתוף הידע עם הציבור כולו, אשר עם פקיעת הפטנט הופך לנחלת הכלל.
    אני אגיד עוד פעם בצורה הכי מעודנת שאפשר: המסקנות מרחיקות הלכת שאתה מסיק על איכות רק מתוך נתונים כמותיים נעדרות כל אחיזה בטקסט, מה עוד שאם אתה מקבל את תיזת הארביטראז' צריך להיות לך ברור שמדובר לא על פטנטים שונים ("איכותיים יותר" לדעתך) אלא על אותם פטנטים עצמם המוגשים במועד אחר. המסקנה היחידה שאפשר לגבש לגבי שיקולים אסטרטגיים של אותם מבקשים היא שבאותה נקודת זמן השוק המקומי לא נחזה כגדול מספיק בשביל להצדיק את ההשקעה. לגבי חלק מהמדינות שנזכרות בכתבה זה כנראה עדיין המצב - אין אולי פטנטים אבל גם אין ממש שוק, ואף תשתיות ראויות. מי שסבור אחרת ומעוניין להעתיק את הפעילות שלו לשם אז שיבושם לו.

    השבמחק
  6. שרון, אני מבין שהחלטת להתדרדר לאנונימיות וצר לי על כך.
    עם זאת, בהתחשב בכך שההערה שלך - שוב - איננה מתייחסת לדברים שנאמרו, מייחסת לי דברים שלא אמרתי, ובעיקר - מעידה על קושי בסיסי שלך להודות בטעות, אני יכול להבין את הבחירה במסווה.
    לגופו של עניין - אנחנו רואים את הדברים בצורה שונה. ככה זה. אלה החיים. 2 יהודים, 3 דעות, וכמובן שאני צודק ואתה לא.
    קוראים אחרים מוזמנים להביע את דעתם.
    בסופו של יום - הזמן ילמד את כולנו מי צודק, ומי לא.

    השבמחק